אמלחייה גרניט: סוף עידן

לאחר שנה וחודשיים בערך ששימשתי כאמל"חיסט של סוללה גרניט הגיע הזמן להעביר את השרביט אל המחליף. ולשם כך החלטתי  לסכם את התקופה הזאת. קבלתי את האמל"חיה במצב הכי עגום שלה, המכונה לא עובדת, הארונית מתרוקנת מציוד חשוב  והכי חשוב אף אחד לא רואה את המכונה כמשהו שימושי. כולם אומרים המכונה לא עובדת. שמחתי לבנות את האמלחיה מחדש, לארגן את האמלחיה הסוללתית. למצוא מידות לכל מיני שיפצורים שימושיים למיניהם ולהבין איך מייצרים כל דבר. 

הפאצ'ים שהשארתי לסוללה

אחרי הכל האמלחיה תיפקדה כל פעם בתקופות פעם בקו פעם באימון, כל פעם זה היה העיסוק בזמני הפנאי שלי בצבא. כל פעם להקימה מחדש בכל מוצב, בכל בסיס. היו תקופות בהם היה יותר זמן וכאלה שפחות, אבל בסופו של דבר זה מקום בו העברתי הרבה מהזמן כדי שיהיה רצועות, פאוצ׳ים ושיפצורים טיפה יותר טובים, מקווה שהצלחתי לפחות קצת. קניתי ציוד על חשבון זמני בבית, דאגתי להביא ציוד ולתפור כל רגע שיכולתי. לא אמרתי לא לאף בקשה כמעט, תמיד מוכן לשמוע ולנסות משהו חדש. הבאתי עור שמצאתי מהספות ברחוב, שזכה לביקוש אדיר, הבאתי רצועה ירוקה ורצועה רחבה לנשק שחיילים ביקשו עוד ועוד ללא הפסקה. 

האמל"חיה כפי שהייתה במיצד 

את האמת לא חשבתי שאי פעם אני אדע איך להכין שיפצורים ובסופו של דבר צברתי לעצמי תדמית של אמל"חיסט מעולה שכל אחד רוצה לקבל ממנו רצועה לנשק, פאוצ' או כל שיפצור כזה או אחר לנשק. כולי תקווה שהמחליף שלי ידע לנצל את החומרים שצברתי בזמן כהונתי כאמלחיסט וינצל אותם להמשך פיתוח האמל"חיה בסוללה גרניט. בנוסף, בזמן פועלי באמל"חיה הוצאתי פאצ' חדש לסוללה שעוצב ע"י.
אני מאוד שמח שנפלה בחלקי ההזדמנות לעסוק בתפירה ובעצם ללמוד לתפור בצבא, דבר שלא היה יוצא לי לעסוק בו כנראה באזרחות. 

לאחרונה הוספתי גם דף הכולל מידות והסברים חלקיים על אופן תפירת המוצרים. לחץ כאן להגיע לדף.