יום שני, 17 ביולי 2017

משטח פורח

בקיץ שעבר בניתי משטח עליו כתבתי כבר בבלוג. בתחילת הסתיו שתלתי בו פרחי בר שאת חלקם קיבלתי ממיכאל, שכן שדואג להנביט פרחי הבר שנה אחר שנה ודואג גם לאסוף את הזרעים שלהם. פרחי הבר שנשתלו במשטח היו: תלתן דו-גוני, דרדר כחול, אזוביון דגול, סבונית השדות, פרגים וחרציות. 
זמן לא רב לאחר מכן התקבל גל פריחה מרשים שהוסיף קצת צבע לנוף; נוצרה צבעוניות יפה מאוד בשילוב אדום-כחול-צהוב עם כתמים סגולים. היה כיף לראות את המשטח פורח בכל פעם שעברתי ליד, הוא הוסיף עוד עניין וצבע לבניין האפור שעליו הוא מוצב.

פרגים שהונבטו גדלים בהמוניהם
פרג אגסי
צמח חד-שנתי עשבוני הגדל ופורח בהמוניו בשדות וצובע את הנוף באדום. הנבטתי את הפרגים במגש הנבטה ולאחר מכן העברתי אותם למשטח, בו הם גדלו ונתנו צבע אדום יפה. קל לזהותו בין הפרחים האדומים לפי הסימנים הבאים: הגבעולים זיפניים, לפרח הפתוח אין עלי גביע וצבעו של הפרח אדום עם כתם שחור במרכזו. תפוצתו בארצות שבמזרח התיכון. קיים גם פרג תרבותי שגידולו אסור, שכן הוא מכיל אופיום (המופיע בפקודת הסמים המסוכנים של ישראל).   

תלתן דו-גוני 
תלתן דו-גוני 
התלתן הינו מין חד-שנתי עשבוני, הפורח בסגול-לבן יפהפה. שייך למשפחת הקטניות. העלים תלתניים מורכבים. התפרחות הן קרקפות מרובות פרחים. הפרח פרפרני ומייצר צוף. בתנאי גינון של השקיה הצמח מתפתח באופן משמעותי יותר ונותן גל פריחה יפה ומיוחד. פורח באביב, בין מרץ למאי.   

חרצית מקשטת את המשטח 
חרצית עטורה 
צמח חד-שנתי גדול שנפוץ מאוד בצידי דרכים ושדות בור. שייך למשפחת המורכבים ובעל פרח קלאסי למשפחה. גדל לעיתים במרבדים צפופים רק שלו. נראה שהצטברות של תרכבות חנקן בקרקע מעודדת גדילה של החרצית ומדכאות את שאר מיני הצמחים. הצמח מסועף וגבוה, מגיע לגובה של 60 ס"מ, וכולו מדיף ריח אופייני. המין גדל בכל חלקי הארץ הים-תיכוניים וחודר מעט למדבר. העלים של החרצית יכולים לשמש כמרכיב לסלט, והפרחים הלשוניים למרתח שמאנים שעוזר להורדת חום. 

סבונית השדות 

סבונית השדות
צמח חד-שנתי קירח, זקוף ומסועף, מבנהו כמעט כדורי. העלים והענפים נגדיים. שורשיו מכילים חומר שממנו ניתן לייצר תכשירי ניקוי, תחליבים ומשקאות. העלים כחלחלים הודות לכיסוי שעווה. העלים יושבים, העליונים מאוחים בבסיסיהם לבן זוגם וחרוזים על הגבעול. הסבונית הינה צמח גלגל. סבונית פורחת מפברואר עד מאי. הפרח וורוד וקטן. לצמח זרעים שחורים רבים אותם ניתן לאסוף ולהנביט לקראת החורף. הסבונית גדלה באדמות לס בשולי המדבר ובאדמות כבדות בשדות בחבל הים תיכוני. 

דרדר כחול 
דרדר כחול 
צמח חד-שנתי מסתעף המאופיין בצבע כחול עמוק יפהפה. גובהו כ-20 ס"מ. העלים והגבעולים מכסיפים הודות לכסות של שערות קצרות והדוקות. הצמח הינו מין אנדמי לישראל - כלומר  מצוי רק בישראל וסוריה. הצמח די נדיר בטבע וגדל בכמה מקומות ספציפיים בלבד. דרדר כחול פורח באביב בחודשים מרץ עד אפריל. לצמח אין קוצים כלל, למרות שלרבים בסוג דרדר המאפיין המרכזי הינו קוצים. גדל בר בצפון הארץ ובמרכזה, אך כיום ניתן לראות אותו גם בגינון בפרחי בר במקומות אחרים. בסיום הפריחה אפשר לאסוף את הזרעים ולהנביטם בשנה הבאה. הצמח מוגן. 

אזוביון דגול צעיר 
אזוביון דגול 
צמח רב-שנתי השייך לאקלים הים תיכוני. זהו שיח המגיע לגובה של 50 ס"מ. ענפיו זקופים והם נושאים בצפיפות עלים בצבע ירוק אפרפר. פורח בין פברואר למאי. האזוביון גדל בטבע במישור החוף ובחרמון. הצמח גדל רק בקרקעות מועטות גיר, ולכן כנראה אינו יכול לגדול בקרקעות עם הרבה גיר. גדל בקרקע חולית או בזלתית תלוי בחבל הארץ. שמו הלועזי הינו לבנדר, צמחים נוספים בסוג משמשים כצמחי בושם חשובים. לאזוביון דגול תפרחות צפופות מאוד, הכותרת דו-שפתנית, צבעה סגול כהה והיא בולטת מתוך הגביע. צמח מוגן. 

גבסנית ערבית 
גבסנית ערבית 
שייכת למשפחת הציפורניים, צמח יפה בעל פריחה בעונה שבה אין הרבה צמחים שפורחים. צמח רב-שנתי נשיר קיץ. המבנה של הצמח אורירי ומפושק, גבעוליו דקיקים ומסועפים מאוד. הגבסנית פורחת רוב השנה אך במיוחד בקיץ כפי שנזכר לעיל. הפרח לבן קטן ואם מתקרבים אליו ניתן לראות פרח מיוחד ומעניין למראה. השם של הצמח מעיד שהוא נוטה לגדול בקרקעות עם ריכוז גבס גבוה. הצמח גדל ברוב אזורי הארץ אך הוא שכיח למדי במדבר, בחבל הספר וברכסי כורכר במישור החוף. מין תרבותי אחר של גבסנית משמש כתוספת לזרי פרחים.