יום חמישי, 12 ביולי 2018

חיפושית הקליפה

במסגרת תוכנית,  שמקיימת קק"ל עם הפקולטה לחקלאות מתקיימים כמה שבועות בקיץ בהם הסטודנטים מצטרפים לעובדי קק"ל וחווים את העבודות והמשימות השונות שיש לקק"ל להציע. התוכנית כוללת מגוון עבודות שקשורות ליער וניהולו. הסטודנטים חווים את העבודה בשטח וזוכים להסברים מפי האנשים שעוסקים בנושא באופן יומיומי.
זיהוי ודאי לכך העץ הותקף ע"י חיפושית הקליפה
בימי עבודת הקיץ צורפתי לאנטמולוג של קק"ל, עומר גולן, שאחראי על כל תחום המזיקים ביער וההתמודדות איתם. הנושא שנחשפתי אליו בצורה המשמעותית ביותר במסגרת העבודה היה חיפושית הקליפה שפוגעת בעצי האורן ביערות. ישנן כמה חיפושיות קליפה שונות שניזונות מהעצים, כאשר כל חיפושית מתמחה בחלק אחר בעץ, אך כולן גורמות בסופו של דבר לתמותת העץ ואי יכולתו לשרוד. החיפושיות באות לעצים מוחלשים ובהיותן רבות הן מחלישות את העץ עד כדי חוסר תפקוד. בקק"ל מנסים להתמודד עם בעיה זו בדרכים שונות, אחת מהן היא הצבת מלכודות שתמשוך את החיפושיות אליהן במקום אל העצים ובכך למנוע נזקים בעצים.
מלכודת לחיפושיות קליפה 
החיפושיות חופרות בתוך הקליפה ומוציאות נסורת כלפי חוץ העץ, כך שאם רוצים לזהות אם העץ הותקף ע"י חיפושיות קליפה אפשר לחפש חורי כניסה ויציאה בגזע. צריך מיומנות מסוימת כדי להבחין ולראות מה השלב של ההתקפה. סימן נוסף וודאי להתקפת חיפושיות הקליפה היא הנסורת המצטברת מחוץ לעץ על הגזע או בסמוך אליו.
המלכודת בנוף
אחת הדרכים כאמור להתמודדות עם חיפושיות הקליפה היא הצבת מלכודות. המלכודת מחקה גזע של עץ ובתוכה נמצא פרומון שמושך את החיפושיות להגיע, זה בעצם מחקה מצב טבעי שקורה בכל עץ שמותקף ע"י חיפושיות הקליפה. ממקמים את המלכודות במקומות המועדים לפורענות מבחינת חיפושיות קליפה, מחפשים עצים שכבר הותקפו או מקומות שנראה שיש בהם הרבה עצים שעלולים להיפגע, למשל עצים שנפגעו בשריפה, באזור וממקמים את המלכודות באותו מקום.

ראו עוד מידע בכתבה של קק"ל 


יום שלישי, 27 במרץ 2018

תל שוכה- גבעת התורמוסים

אי שם בעמק האלה שוכן לו תל יפהפה, תל שוכה. התל מוקף סביבו בחורש ים תיכוני יפהפה. בתחילת האביב, מתמלא המקום בפריחה מרהיבה של תורמוס ההרים. בשל כך מושך המקום אליו רבבות של מטיילים שבאים להנות מפיסת הטבע היפה והמיוחדת הזו. התורמוס הוא אחד הצמחים הבולטים בתקופה זו של השנה ובחלק מהמקומות יוצר מרבדים כחולים צפופים ויפים מאוד, אחד מהמקומות האלה הוא תל שוכה ששוכן בפארק עדולם בעמק האלה, לא רחוק מתל עזקה. 
מבט מהכביש הסמוך על תל שוכה 
התורמוס הינו צמח חד שנתי עשבוני ממשפחת הפרפרניים וסדרת הקטניות. כמו לקטניות האחרות יש לו תרמיל עם זרעים עשירים בחלבון. צמחי התורמוס בבר עשירים בחומרים רעילים, אלקלאואידם מרירים, אותם ניתן לנטרל ע"י  השרייה במים רתוחים. קיים גם מין תרבותי המכונה תורמוס לבן, בשווקי המזרח מקובל למכור אותם שלוקים וממולחים כגרעינים. לתורמוס תפרחת של פרחים פרפרניים, הפרח עצמו כחול עם פס לבן באמצע, כאשר הפרח מואבק צבעו משתנה לוורוד ולסגול, כנראה זה בא להודיע למאביקים שלו שהוא הואבק כבר. התורמוס פורח בסוף החורף תחילת האביב, לרוב בתקופה שבין פברואר-מרץ, תלוי במזג האוויר באותה שנה. 


שדה תורמוסים על התל
בין לבין התורמוסים אפשר למצוא עוד פרחי בר יפים ומגוונים. אשר מוסיפים עיניין לאווירה ויוצרים אווירה של טבע אמיתי שאפשר לחקור ולמצוא עוד פרחים מלבד מרבדי התורמוסים הפרושים על התל. כשהחלטנו להתיישב להפסקה, מצאנו עץ עם צל ליד מערה קטנה, העץ נראה לי משונה למדי ולפי הבנתי זו עץ "אגס" בר כנראה, זיהוי לא וודאי אך כנראה שייך למשפחת הוורדניים. 
עץ "אגס" הבר 

ממליץ לכולם לבוא ולבקר בתל שוכה בעונת הפריחה, בשבתות כאשר יש פריחה התל עמוס מאוד ויש לקחת זאת בחשבון. במעלה התל יש מקום לכולם וניתן למצוא פינה טובה לשבת לפיקניק מבודד יחסית מכל המבקרים. 

מקורות:

יום שבת, 27 בינואר 2018

חבית ירק

לפני כשנה מצאתי חבית והחלטתי להכין ממנה חבית ירק או בשמה השני והיותר ידוע לכל, חביתותים. על כך כבר כתבתי בפוסט קודם. בהתחלה לא היה ברור כל כך אם זה יהיה באמת שימושי, במהלך השנה האחרונה התברר שזה היה רעיון טוב והיה הרבה שימוש בחבית, באופן כללי היו כשתי עונות גידול- חורף וקיץ ועכשיו אני בעונה השלישית, עוד חורף.
הפינה עכשיו
בחבית לרוב הכי כדאי לגדל עלים שונים, כמו מיזונה, סלק עלים, שמיר, רוקט ועוד. אני גם משלב שתילי פרחים בחבית וליד במשטח כדי לקשט את הפינה ולהוסיף עוד פן. בחורף- ציפורני חתול ובקיץ- ציניה. בנוסף לכך גם פרחי בר שונים כפי שכבר כתבתי בעבר. ואפשר גם לשלב מטפסים כך למשל בקיץ גידלתי בחבית גם לוביה שזהו מטפס שגדל לגובה ומתפשט, לכן היה צריך לבנות לו איזה שהיא הדלייה בשביל שיוכל לגדול ולהתפתח. בהמשך הוא גדל וכיסה חצי מהחבית והיה יבול לאורך כל הקיץ. 
שילוב של עלים שונים, שמיר, סלק ומיזונה


החבית בקיץ 
 החבית זה דרך די פשוטה ויעילה שבה אפשר לגדל כמות גדולה של צמחים בשטח  יחסית קטן ולולא השימוש בחבית שכזו לא היו יכולים להיכנס כל כך הרבה צמחים ביחידת שטח כזו. בנוסף זה שימוש חוזר בחומרים שהיו הולכים פשוט לפסולת. בנוסף לכך ניתן לשמש את החבית במקומות בהם אין שטח אדמה פנוי למשל במרפסת. החבית ממוקמת ליד המעונות בפקולטה לחקלאות בשביל גישה די מרכזי. החבית מושקת כל יום ובהתאם לצורך באופן ידני. 
בחורף- ציפורני חתול- קלנדולה 
בקיץ- ציניה בחבית
תות- בחביתותים 

בתוך החלק העליון של החבית שולבו גם צמחים, נבחר לשים שם תותים ועכשיו החבית באמת יכולה להיקרא חביתותים. בכל התחיל משתי שתילים קטנים של תות ואחרי שהם גדלו עוד בקית והוציאו שלוחות כל החלק כוסה בתותים. וזו תמונה של תות משנה שעברה. אני מציע לכולם להתנסות ולגדל צמחים זה כיף ולא מסובך כל כך. 

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

גינה אורגנית הפקולטה לחקלאות

מזה זמן רב ישנה גינה בפקולטה הנקראת הגינה האורגנית. בתחילת הלימודים שלי היא הייתה ממוקמת במקום די תמוהה. בפינה של הפינה במקום מוצל ומלא בעיות שנובעות ממיקומה של הגינה. למרות זאת כל שנה היה ניסיון לגדל שם משהו. בעיקר אנשי שנה א' שלא היו מודעים לבעיות הקיימות שם. אחרי זמן מה הוחלט להעביר את הגינה למיקום חדש בו היא כבר נמצאת כמעט שנה וחצי. 
שלט הכניסה לגינה 
הגינה האורגנית היא בעצם הרבה ערוגות שמחולקות לכל החפץ לגדל דבר מה ולהתנסות בת'כלס לגדל משהו, לרוב סטודנטים ועובדים בפקולטה. את הגינה מנהלת אגודת הסטודנטים בפקולטה בעזרת פרויקטור שאחראי לגינה בפועל. 
שלט המודיע שאין לקטוף ללא רשות המגדלים 
בשטח הגינה ישנה מערכת השקייה אוטומטית וכשמה היא אורגנית הכוונה בלי ריסוס של הגידולים או הדברת חרקים או עשבייה. ניתן לקבל יבול יפה גם ככה. רוב הגידולים הם עונתיים ומתחלפים מידי עונה בעיקר ירקות שונים, תבלינים וגם פרחים פה ושם. 
אחת הערוגות בגינה האורגנית 
יש עוד מה לעשות כדי לפתח ולהעשיר את הגינה האורגנית בפקולטה לחקלאות. אני אשמח לראות את הגינה מתפתחת עוד ועוד. 

מנביטים צמחי בר

אנחנו נמצאים בפתחו של החורף, כל הצמחים החד שנתיים עומדים להתעורר ולנבוט. אז אנחנו יכולים לעזור להם ולהנביט אותם לפני כן, הכוונה ממש עכשיו. עשיתי את זה מאחורי הביניין במעונות בפקולטה לחקלאות. 
מראה כללי

התחלתי להנביט צמחי בר שונים לצורך שתילה שלהם. חלק מהם נובטים בקלות ולחלק לוקח זמן. למשל אגרוסטמת השדות ומרוות ירושלים נבטו בהמוניהם ישר אחרי הזריעה. היה גם ניסיון להנביט סבונית השדות ותלתן דו גוני שנכון להיום עוד לא נבטו.  בנוסף הנבטנו גם זרעים של ירקות חורף שונים, בעיקר עלים.

נבטים של דרדר כחול
 בתחילה דרדר כחול לא נבט טוב ובניסיון השני הייתה נביטה משמעותית. ייתכן והמקור של הזרעים היה שונה. אחד לפני שנתיים ואחד לפני שנה.  


עולש מצוי נובט
העולש נאסף משדה בור בבני עי"ש והונבט השנה. כמו כן גם הונבטו זרעים של עולש מכפר מנדא. לא הייתה נביטה משמעותית, בזרעים מכפר מנדא היה אחוז נביטה גבוהה יותר אולי בשל כך שחפי המעטפת הוסרו והזרעונים היו חשופים לעומת אלו שנאספו מבני עי"ש שהונבטו כמו שהם.  

נבטים של מרוות ירושלים
מרוות ירושליים לבקנית
 הייתה נביטה משמעותית של מרוות ירושלים. תופעה שנצפתה בנבטים של מרוות ירושלים הייתה צמחים לבקנים- וואריגאנטים-הפגועים בפיגמנט הירוק הלא הוא הכלורופיל, ואי לכך הם לא שורדים יותר משבועיים אחרי הנביטה. ניתן לגדל אותם בעזרת מי סוכר.

נבטים של אגרוסטמת השדות
הנבטים אחרי התפתחות שלהם מועברים להמשך גדילה, את חלקם העברתי לגינת צמחי ארץ ישראל ע"ש רוחמה ברלינר בפקולטה לחקלאות.